הנחיות לכתיבת הצעת מחקר לדוקטורט
פרופ' עקיבא "קיקי" פרדקין, עסק בצעירותו בתחומי ספורט רבים , ובצורה מקצועית בכדורסל וכדוריד. בצבא נחשב למפקד מצטיין ובסוף שירותו הצבאי היה שותף להקמת יחידת החילוץ המפורסמת 669. לאחר סיום לימודי הדוקטורט שלו, בשנת 1981, הועבר פרופ' פרדקין להיות מרצה במילואים בפו"מ זרוע אוויר ובמכללה לביטחון לאומי כמרצה לסטטיסטיקה והסתברות . בין השנים 1981 עד 1998 שימש כמרצה במוסדות אקדמיים רבים (אוניברסיטת ת"א , המכללה למנהל, סמינר הקיבוצים ובמכללה למורים במכון וינגייט), ואז הקים את מכון PHD המייצג בישראל כ-30 מוסדות נחשבים להשכלה גבוהה מכול רחבי העולם.
אחת השאלות הראשונות אותה שואל האדם הנורמטיבי שהחליט ללמוד לדוקטורט היא: איפה ללמוד? אולם לשאלה זו אין תשובה אחת, כשם שאין אמת לאחת לשאלה איזה בגד כדאי לי לקנות- ולכן התשובה היא : תלוי. ההחלטה איפה ללמוד לדוקטורט תלויה במספר גורמים המסתכמים במה אני רוצה לעשות אחרי הדוקטורט וכמה אני מוכן להשקיע ע"מ לקבלו.
בדיוק בשביל זה הוקמה חברת PHD Institute, בבעלות פרופ' עקיבא פרדקין. בחברה מוצעים מגוון רחב של מוסדות אקדמיים מכל קשת הצרכים של הסטודנט הישראלי. דרך העזרה והלווי הצמוד האישי, קל יותר לדוקטורנט לעתיד לבחור את האוניברסיטה המתאימה ביותר עבורו.
ב-PHD נוגעים בכלל התארים: תואר ראשון -עבודות סמינריוניות, תואר שני -עבודות תזה ותואר שלישי – עבודות דוקטורט. בחברה עוזרים ומלווים באופן צמוד את הסטודנטים עם עבודות אקדמיות. "המטרה היא לבדוק באופן מדעי את כול אחד מתחומיי חיינו ומטרתו העיקרית להסביר לנו תהליכים שונים, מגמות משתנות, התפתחויות תרבותיות וחברתיות ועוד" אומר פרופ' עקיבא פרדקין.
בין התחומים שניתן למצוא אצלנו: פסיכולוגיה, מחשבים, מערכות מידע, כלכלה ומה לא. המועמדים לדוקטורט חייבים להיות בעלי תואר שני מאוניברסיטה המוכרת על ידי הגף להערכת תארים מחו"ל במשרד החינוך ועמידה בתנאי האוניברסיטה מחו"ל. כול אלה מאפשרים לבוגרי הדוקטורט הגנה על התואר בישראל והכרה בו לצרכי דרוג שכר כמו גם אפשרות להיות מרצים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.
בנוסף לכך, בהמשך לכתיבת הדוקטורט וקבלת התואר, אנו מציעים לבוגרים שלנו לפרסם את עבודתם כספר בהוצאת אמזון בארץ ובעולם (באנגלית). לצורך כך, התקשרנו עם חברה מובילה בארץ בתחום זה והיא לקחה על עצמה את ביצוע המשימה של הכנה ועריכה של עבודות לאמזון, כולל פתיחת חשבון אישי, קורות חיים, יצירת ספר דיגיטלי וספר פיזי.
פרופסור עקיבא פרדקין מעלה שאלה זו לאור הדיונים הרבים המתנהלים בנושא. על אף שויקיפדיה הוכיחה את עצמה כמקור מידע אמין במספר מחקרים שבחנו פרמטרים כמו
על בסיס הניסיון הרב בחברתנו וניסיונם של מומחים בנושא, נבדוק בעזרת עקיבא פרדקין אילו תכונות וכישורים צריכים סטודנטים רבים לדוקטורט, לאחר שנפגשנו עם סטודנטים אלה:
אחד האתגרים הכי גדולים של אקדמאים וחוקרים, הוא הרחבת מעגל התפוצה של מחקרם. לכן, בסיום שלב ביצוע מחקר מקיף זו היא בעצם רק ההתחלה. במאמר
עקיבא פרדקין טוען כי כשמדובר על לימודים מרחוק, מקוונים, יש מגוון תפיסות ומחשבות בנושא. גם בהקשר של תואר ראשון, וגם בהקשר של דוקטורט, שלרוב תפיסות
מבוא: המסלול להכרה האקדמית הגבוהה ביותר תואר פרופסור הוא שיא הקריירה האקדמית, אך הדרך אליו אינה פשוטה ודורשת עמידה בקריטריונים מחמירים. חוקרים ואנשי אקדמיה המעוניינים
מבוא: חשיבות הצעת המחקר בתהליך הדוקטורט כתיבת הצעת מחקר היא אחד השלבים הקריטיים ביותר במסלול הדוקטורט. זהו מסמך שמגדיר את כיוון המחקר, תכליתו, מתודולוגיית העבודה
פרופסור עקיבא פרדקין מעלה שאלה זו לאור הדיונים הרבים המתנהלים בנושא. על אף שויקיפדיה הוכיחה את עצמה כמקור מידע אמין במספר מחקרים שבחנו פרמטרים כמו
מדינת ישראל מובילה בתחום האקדמיה העולמית, עם גידול מרשים בקרב בעלי דוקטורט. בראיון שנערך פרופ' עקיבא פרדקין באתר ערוץ 7 עולה נתון מפתיע: כמחצית מהפוסט-דוקטורנטים
ע"פ פרופסור עקיבא פרדקין, כמחצית מהמשתלמים בישראל בעבודת הדוקטורט הינם זרים, צפו כעת וקראו את המאמר המלא (הקישור בתיאור הסרטון):
התמונה שעלתה מן הראיון של פרופ' עקיבא פרדקין לאתר פתח תקווה NEWS, הייתה תמונה מדאיגה. עם זאת, פרופ' פרדקין מציע פתרון לתיקון המצב, והיא להגביר
לפי פרופסור עקיבא פרדקין, עיוותים שונים במודל התקצוב והקידום באקדמיה, מביאים למצב שבו המאמרים המתפרסמים בחלק מן החוגים באקדמיה בשנים האחרונות, הינם חסרי כל תועלת
ניתן לקבל דוקטורט מכל אחת מן האוניברסיטאות בישראל, לרבות האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, לפי עקיבא פרדקין, יש יתרונות רבים למוסד בראשותו, PHD Institute: בעוד קבלת
פרופסור עקיבא פרדקין התראיין לאחרונה לאתר "כלבו חיפה והקריות" ודיבר על העובדה שמוסדות אקדמיים רבים בעידן שאחרי התפרצות הקורונה המשמעותית, חזרו ללמד באופן פרונטלי את
רבים מאיתנו חושבים שהתואר דוקטור שמור רק לאותם יחידי סגולה שמסוגלים לכתוב עבודת דוקטורט פורצת דרך ולהגן עליה. עם זאת, מסביר פרופ' עקיבא פרדקין בראיון
פרופ' עקיבא פרדקין ליווה במסגרת פעילות המכון PHD INSTITUTE שייסד – אלפי בוגרים בתהליך הדוקטורט. בכתבה שפורסמה באתר 'ישראל היום' מציג עקיבא פרדקין דוגמא למספר
על בסיס הניסיון הרב בחברתנו וניסיונם של מומחים בנושא, נבדוק בעזרת עקיבא פרדקין אילו תכונות וכישורים צריכים סטודנטים רבים לדוקטורט, לאחר שנפגשנו עם סטודנטים אלה:
אחד האתגרים הכי גדולים של אקדמאים וחוקרים, הוא הרחבת מעגל התפוצה של מחקרם. לכן, בסיום שלב ביצוע מחקר מקיף זו היא בעצם רק ההתחלה. במאמר
עקיבא פרדקין טוען כי כשמדובר על לימודים מרחוק, מקוונים, יש מגוון תפיסות ומחשבות בנושא. גם בהקשר של תואר ראשון, וגם בהקשר של דוקטורט, שלרוב תפיסות
בכתבה שעלתה לאחרונה לאתר 'כל העיר – ירושלים', מספר עקיבא פרדקין על ניסיונו האישי והמקצועי שחווה מלימודיו בארץ ובחול, כשהוא שופך אור חדש בנושא ומעלה
בכתבה שפורסמה 'צומת השרון הרצליה' מתאר פרופסור עקיבא פרדקין מגוון מאמרים שפורסמו לצורך וניסוי והוכחה שאוניברסטאות ומוסדות אקדמיים מפרסמים מאמרים לצורך הפרסום ומדבר בבדיה בלבד.
בכתבה שפורסמה 'NEWS1' מתאר פרופסור עקיבא פרדקין שמונה סוגי פרופסורה הקיימים כיום באוניברסיטאות הישראליות: פרופ' מן המניין פרופ' חבר פרופ' משנה פרופ' מחקר פרופ' אורח
