כיצד לפתח חשיבה ביקורתית לאורך הדוקטורט? פרופ' עקיבא פרדקין מסביר

מאת פרופ' עקיבא פרדקין

מבוא: חשיבה ביקורתית – לב ליבו של הדוקטורט

הדוקטורט איננו רק תואר מתקדם, אלא תהליך אינטלקטואלי מעמיק שבו נבחנים גבולות הידע הקיים ונוצרים כיוונים חדשים לחשיבה. אחד המיומנויות המרכזיות הנדרשות לאורך הדרך היא חשיבה ביקורתית – היכולת לנתח טענות, להעריך מקורות ולבקר את הנחות היסוד.

פרופ' עקיבא פרדקין, אשר ליווה למעלה מ-1,500 חוקרים לאורך תהליך הדוקטורט, מדגיש כי "בלי חשיבה ביקורתית, המחקר הופך לשכפול של ידע ולא ליצירה של ידע חדש. הדוקטורנט צריך לשאול את השאלות הנכונות – ולא רק למצוא להן תשובות."

במאמר זה נבחן כיצד ניתן לפתח, לטפח ולתחזק חשיבה ביקורתית לאורך שנות הדוקטורט – בכל תחום מחקר.

חשיבה ביקורתית: מהי ולמה היא הכרחית במחקר אקדמי?

חשיבה ביקורתית היא היכולת לבחון מידע, טיעונים ורעיונות באופן שיטתי, תוך שימת לב להנחות סמויות, פערים לוגיים, מקוריות והקשר. זהו תהליך שמחייב פתיחות מחשבתית מצד אחד, ועמדה ספקנית ומאתגרת מצד שני.

בדוקטורט, מדובר לא רק בניתוח של מקורות כתובים אלא גם בבחינה של פרדיגמות מחקר, גישות מתודולוגיות ואף המוסכמות בתחומי הידע עצמם.
כפי שפרופ' פרדקין מנסח: "החוקר הדוקטורנט אינו קורא את הספרות – הוא מדבר איתה, מערער עליה ולעיתים אף מציע לה מסלול מחשבה חדש."

שלב ראשון: בחירת נושא שמעודד חשיבה ביקורתית

הדרך לחשיבה ביקורתית מתחילה כבר בבחירת נושא המחקר.
נושא טוב הוא כזה שמעורר שאלות פתוחות, כולל מתח בין גישות שונות, או מבטא צורך בהבהרה רעיונית. חוקר צעיר שיבחר לעסוק בשאלות "נוחות" או שכבר זכו למענה סגור – יתקשה לפתח חשיבה עצמאית.

טיפ פרקטי:
בעת קריאת מאמרים ראשוניים, רשמו לעצמכם מה לא נאמר, מה לא הובהר, והאם קיימת סתירה פנימית או חיצונית בטענות המובאות.

שלב שני: קריאה אקטיבית של מקורות

קריאה פסיבית – כלומר, קריאת מאמרים והסכמה איתם – אינה מספקת. חשיבה ביקורתית דורשת קריאה אקטיבית, כזו שבה הקורא מבקר את החומר, שואל עליו שאלות ומאתגר את מסקנותיו.

שאלות שיכולות ללוות את הקריאה:

• מהן הנחות היסוד של הכותב?
  
• אילו מקורות נעדרים מהדיון?
  
• האם קיימות אלטרנטיבות תיאורטיות שלא נבחנו?
  
• מה הקונטקסט ההיסטורי או התרבותי של הטקסט?
  

פרופ' פרדקין ממליץ: "הפוך כל טקסט לשיחה – לא להרצאה. שאל את הכותב 'למה בחרת בגישה הזו?', ואל תפחד לחשוב אחרת."

שלב שלישי: כתיבה שמאתגרת את עצמה

אחת הדרכים היעילות ביותר לתרגול חשיבה ביקורתית היא דרך הכתיבה.
ככל שהדוקטורנט כותב, עליו לבדוק את עצמו – האם הוא לא משכפל טענות קיימות? האם הוא הציג גם את הצדדים האחרים של הטיעון? האם הוא בוחן את החומר מזוויות שונות?

פרקטיקה מומלצת:
כתבו סעיף של טיעון מרכזי ולאחר מכן נסחו לו התנגדות חזקה ככל האפשר.
זהו תרגיל קלאסי המחדד חשיבה עצמאית ובונה עומק טיעוני.

שלב רביעי: דיאלוג עם חוקרים אחרים

אחד המפתחות לפיתוח חשיבה ביקורתית הוא חשיפה לדעות אחרות. דיאלוגים אינטלקטואליים עם קולגות, מנחים או חוקרים בינלאומיים מאפשרים לבחון את המחקר בעיניים חדשות.

כפי שמציין פרופ' פרדקין: "החוקר המבודד הוא חוקר שמחמיץ פרספקטיבות. ככל שתשמע קולות מגוונים – כך תחשוב בצורה עמוקה וביקורתית יותר."

המלצה:
השתתפו בכנסים, סדנאות או קבוצות דיון. גם תגובות מאתגרות הן כלי חשוב בליטוש החשיבה.

שלב חמישי: התמודדות עם ביקורת חיצונית

אחד האתגרים בדוקטורט הוא קבלת ביקורת – לעיתים נוקבת – מהמנחה או מחברי ועדה. במקום לראות בביקורת איום, חשוב להבין שהיא כלי חיוני בהעמקת החשיבה.

טיפ חשוב:
כתבו ביומן אישי או דיגיטלי את התגובות שקיבלתם, ונסו להסיק מהן מסקנות עקרוניות – לא רק לגבי הטקסט שכתבתם, אלא לגבי סגנון החשיבה כולו.

פרופ' פרדקין מציין: "חוקר טוב לא מחפש להגן על עצמו – הוא מחפש להשתפר. ביקורת בונה היא מתנה לחוקר אמיתי."

פיתוח עקבי: תרגולים יומיומיים לחשיבה ביקורתית

פיתוח חשיבה ביקורתית הוא תהליך מתמשך. זהו שריר שצריך לאמן אותו מדי יום.

כמה תרגולים מומלצים:

• לקרוא כתבות עיתונות ולנתח את הטיעון המרכזי וההנחות הסמויות.
  
• לבחור נושא מהחדשות ולבחון אותו מכמה זוויות תיאורטיות.
  
• לשוחח עם קולגות על נושאים שנויים במחלוקת – לא על מנת לשכנע, אלא על מנת לשמוע ולהרחיב את המחשבה.
  

סיכום: חשיבה ביקורתית – הבסיס לחוקר עצמאי

בסופו של דבר, חשיבה ביקורתית היא לא רק כלי – אלא זהותו של החוקר. דוקטורט מצליח הוא תוצאה של העזה לחשוב אחרת, להטיל ספק, לנתח, לפרק ולהרכיב מחדש.

כפי שמסכם זאת פרופ' עקיבא פרדקין:
"החוקר הדוקטורנט אינו מחפש תשובות מוכנות – הוא מחפש את השאלות שאיש עדיין לא העז לשאול. שם מתחילה חשיבה ביקורתית, ושם מתחיל מחקר אמיתי."