פרופסור עקיבא פרדקין מעלה שאלה זו לאור הדיונים הרבים המתנהלים בנושא. על אף שויקיפדיה הוכיחה את עצמה כמקור מידע אמין במספר מחקרים שבחנו פרמטרים כמו עומק תוכן, דיוק, ויכולת ניתוח, אוניברסיטאות רבות ממשיכות לאסור את השימוש בה כמקור אקדמי, בייחוד במסגרת עבודות סמינריוניות ובוודאי בעבודות מחקר ברמה גבוהה יותר.
ויקיפדיה, פלטפורמה המבוססת על "חוכמת ההמונים" (crowd sourcing), מעוררת ספקות בשל העובדה שכל אדם יכול לערוך או להוסיף מידע לערכים הקיימים בה. פרופסור פרדקין מדגיש כי עם זאת, הפלטפורמה נהנית ממערכת תיקונים מהירה ואפקטיבית, שכן כל טעות שנכתבת מתוקנת על ידי עשרות ואף מאות משתמשים אחרים, דבר שהופך אותה לאמינה יותר מאשר אנציקלופדיות מסורתיות כגון בריטניקה.
לדעת פרופסור פרדקין, ניתן לעשות שימוש בויקיפדיה בעבודות מחקר, אך בתנאים מסוימים. ראשית, יש לוודא כי תקנון האוניברסיטה לא אוסר זאת. שנית, חשוב להקפיד על ציון המקור באופן ברור, תוך עמידה בדרישות הציטוט המקובלות. כמובן, יש להשתמש בפלטפורמה זו במידה מאוזנת, כמו כל מקור מידע אחר. פרופסור פרדקין מזהיר שהסתמכות יתר על ויקיפדיה בעבודה אקדמית עלולה להטיל ספק ביכולות המחקר של הכותב, שכן מחקר דורש גיוון במקורות, הכולל מאמרים, דעות וכתבות ממקורות נוספים.
בנוסף, פרופסור פרדקין ממליץ להיעזר ברשימות המקורות שמופיעות בערכים של ויקיפדיה, כדרך עקיפה להגיע למאמרים רלוונטיים בעלי ערך מחקרי משמעותי.סוגיה זו מהווה חלק מבעיה רחבה יותר בעידן הדיגיטלי, שבו קשה יותר להבחין בין מקורות אמינים ופחות אמינים. למשל, האם בלוג אישי ייחשב כמקור מהימן בעבודת דוקטורט? לרוב התשובה תהיה שלילית. אך מה לגבי בלוג מקצועי של אישיות ידועה כמו סת' גודין? פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי שאלות אלו דורשות שיקול דעת נרחב יותר מאשר החלטה פשוטה על אמינות או חוסר אמינות של מקור מסוים.
