עקיבא פרדקין

מאת פרופ' עקיבא פרדקין מבוא: חשיבה ביקורתית – לב ליבו של הדוקטורט הדוקטורט איננו רק תואר מתקדם, אלא תהליך אינטלקטואלי מעמיק שבו נבחנים גבולות הידע הקיים ונוצרים כיוונים חדשים לחשיבה. אחד המיומנויות המרכזיות הנדרשות לאורך הדרך היא חשיבה ביקורתית – היכולת לנתח טענות, להעריך מקורות ולבקר את הנחות היסוד. פרופ' עקיבא פרדקין, אשר ליווה למעלה […]

מבוא: המסלול להכרה האקדמית הגבוהה ביותר תואר פרופסור הוא שיא הקריירה האקדמית, אך הדרך אליו אינה פשוטה ודורשת עמידה בקריטריונים מחמירים. חוקרים ואנשי אקדמיה המעוניינים להתקדם לפרופסורה חייבים להצטיין במחקר, בהוראה ובהשפעה על הקהילה המדעית. פרופ' עקיבא פרדקין, מומחה לליווי חוקרים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט, מסביר כי "המסלול לפרופסורה אינו רק עניין של פרסומים אקדמיים. מדובר

מבוא: חשיבות הצעת המחקר בתהליך הדוקטורט כתיבת הצעת מחקר היא אחד השלבים הקריטיים ביותר במסלול הדוקטורט. זהו מסמך שמגדיר את כיוון המחקר, תכליתו, מתודולוגיית העבודה והתרומה האקדמית הצפויה. פרופסור עקיבא פרדקין מסביר כי "הצעת מחקר טובה אינה רק מסמך פורמלי, אלא מסגרת עבודה שתלווה את הדוקטורנט לכל אורך המסלול האקדמי. השקעה בשלב זה חוסכת זמן

פרופסור עקיבא פרדקין מעלה שאלה זו לאור הדיונים הרבים המתנהלים בנושא. על אף שויקיפדיה הוכיחה את עצמה כמקור מידע אמין במספר מחקרים שבחנו פרמטרים כמו עומק תוכן, דיוק, ויכולת ניתוח, אוניברסיטאות רבות ממשיכות לאסור את השימוש בה כמקור אקדמי, בייחוד במסגרת עבודות סמינריוניות ובוודאי בעבודות מחקר ברמה גבוהה יותר. ויקיפדיה, פלטפורמה המבוססת על "חוכמת ההמונים"

מדינת ישראל מובילה בתחום האקדמיה העולמית, עם גידול מרשים בקרב בעלי דוקטורט. בראיון שנערך פרופ' עקיבא פרדקין באתר ערוץ 7 עולה נתון מפתיע: כמחצית מהפוסט-דוקטורנטים בישראל הם זרים. "מוסדות האקדמיה בישראל, קרנות מחקר וגם גורמים בתעשייה הישראלית, נותנים לחוקרים זרים את מענקי המחקר העומדים לרשותם, זאת במקום לתת אותם לחוקרים ישראלים". ייתכן שזו הסיבה שכמחצית

ע"פ פרופסור עקיבא פרדקין, כמחצית מהמשתלמים בישראל בעבודת הדוקטורט הינם זרים, צפו כעת וקראו את המאמר המלא (הקישור בתיאור הסרטון):

התמונה שעלתה מן הראיון של פרופ' עקיבא פרדקין לאתר פתח תקווה NEWS, הייתה תמונה מדאיגה. עם זאת, פרופ' פרדקין מציע פתרון לתיקון המצב, והיא להגביר את ביקורת העמיתים שיש על מאמרים אקדמיים טרם הפרסום. לפי פרדקין, אם נפתח את המאמרים לביקורת נרחבת של סטודנטים וחוקרים צעירים, איכות המאמרים תשתפר פלאים. איך אומרים? אין סכין מתחדדת,

לפי פרופסור עקיבא פרדקין, עיוותים שונים במודל התקצוב והקידום באקדמיה, מביאים למצב שבו המאמרים המתפרסמים בחלק מן החוגים באקדמיה בשנים האחרונות, הינם חסרי כל תועלת מדעית. מעבר לכך, יש תופעה רווחת של פרוטקציוניזם באקדמיה, וקידום של מאמרים לפי זהות כותב המאמר, ולא לפי איכות המאמר עצמו.

ניתן לקבל דוקטורט מכל אחת מן האוניברסיטאות בישראל, לרבות האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, לפי עקיבא פרדקין, יש יתרונות רבים למוסד בראשותו, PHD Institute: בעוד קבלת דוקטורט מאוניברסיטה ישראלית לוקחת חמש שנים לפחות, אצלנו ב-PHD Institute ניתן לסיים את הסיפור בתוך שנתיים. התואר הוא תואר ממוסד אקדמי מוכר בחוץ לארץ, אך הליווי הוא בעברית לכל אורך

פרופסור עקיבא פרדקין התראיין לאחרונה לאתר "כלבו חיפה והקריות" ודיבר על העובדה שמוסדות אקדמיים רבים בעידן שאחרי התפרצות הקורונה המשמעותית, חזרו ללמד באופן פרונטלי את רוב השיעורים במוסדות עצמם. "למידה מרחוק עלולה להעלות שאלות מהותיות על האקדמיה, כמו מה ערכו של מרצה שמסביר את החומר הנלמד לסטודנטים? למה להגביל מקומות בשיעור ולא לרשום אלפי סטודנטים